חוק המתווכים במקרקעין נחקק בשנת 1996 בתחום התיווך בכדי להסדיר את נושא התיווך על כל פרטיו.

בהסבר לחוק זה נכתב: "נושא העיסוק בתיווך מקרקעין אינו מוסדר היום במסגרת החוק. במשך תקופה ארוכה שררה הדעה כי אין צורך אמיתי ביצירת הגנות מיוחדות עבור רוכשי הדירות ונכסי המקרקעין כל אימת שהם נזקקים לשירותיו של מי שפועל כמוכר נכסי מקרקעין או מתווך בהם…"

 "הצורך בקבלת חוק שיסדיר את העיסוק במקצוע התיווך במקרקעין ושיעניק את ההגנות המתאימות לרוכשים בכוח, קיים גם ברמה העקרונית וגם כצו השעה…"

כאשר אתה ניגש לקבלת שירות תיווך יש לשים לב שכל פרטי החובה מופיעים בטופס ההזמנה לפי סעיף 9א לחוק המתווכים.

פרטי החובה הינם:

1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;

2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה";

3) תיאור הנכס נושא פעולת התיווך;

4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב;

5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם

המחיר – לפי אחד מאלה – כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ה–1975

במסגרת פסקי דין לאורך השנים נקבע כי כאשר לא נרשם אזכור למחיר העסקה בטופס הזמנת שירותי התיווך לא עומד בדרישות הדין במסגרת חוק המתווכים ומשכך אינו זכאי לתשלום עבור שירותיו.

דוגמה לכך בפסק דין שניתן ע"י בית משפט השלום בירושלים נכתב:

"התובע, שעיסוקו בתיווך מקרקעין צריך להכיר את דרישות הדין המסדיר את עיסוקו ויכול באופן פשוט וקל לביצוע להקפיד על מילוי טופס ההזמנה באופן שתואם את הוראות הדין."

משכך, מתווך שאינו עומד בתנאים של חוק המתווכים אינו זכאי לתשלום על פי דין.

המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.